פסק-דין בתיק ת"א 14803-08

עיקרי התביעה:

1.                  לפניי תביעה כספית לתשלום יתרת תמורה לתובעת בגין ביצוע עבודות פיתוח בישוב רימונים (להלן-"העבודות") בהזמנת הנתבעת. התובעת טוענת כי היא ביצעה את העבודות בהתאם לתוכניות ומפרטים מאושרים ולפי הנחיותיו של המפקח מטעם הנתבעת. העבודות כללו בניית יסודות וקירות תומכים, תוך הקפדה על עובי הבטון בקירות על פי טבלה מנחה של פרטי הקירות, שנמסרו לה ע"י הנתבעת. למרות זאת, סרבה הנתבעת לאשר את כל כמות עובי הקירות שבוצעה בפועל בהיקף של 1,073 מ"ק כי אם פחות מ- 62% ממנה בסך של 659 מ"ק. בנסיבות אלו, הוגשה התביעה לתשלום ההפרש המגיעה לתובעת לשיטתה, בסך כולל של 200,831 ש"ח (420 ש"ח X 414 מ"ק).

2.                  הנתבעת, דחתה את טענות התובעת וטעה כי היא מנסה לעשות עושר שלא במשפט. לדידה, קיים פער מהותי ומשמעותי בעומק היסודות שהתובעת טוענת כי נחפרו על ידה. בהתאם לחישובי הנתבעת , ביצעה התובעת עובי קירות בהיקף 659.07 מ"ק בלבד ולא של 1,073 מ"ק. לפיכך, דחתה הנתבעת את דרישתה של התובעת לתשלום הנובע מחישוב תיאורטי עבור יסודות של הקירות התומכים, שלא בוצעו בפועל. עוד טענה הנתבעת, כי גם אם יוכח כי העבודות בוצעו בכמות הניטענת ע"י התובעת,דבר המוכחש, היה בכך משום חריגה מהוראות ההסכם לפיו אושרה עבודה בכמות של 600 מ"ק ובהיעדר אישור של המפקח להגדלתה ולחשבונות, אין לחייב אותה בתשלום נוסף לתובעת. כמו כן, ניטען כי הנתבעת שילמה ביתר עבור 59.07 מ"ק נוספים, מעבר למיכסה שאושרה לביצוע בסך  600 מ"ק בלבד.

טיעוני הצדדים:

3.                  התובעת, זכתה במכרז לביצוע עבודות פיתוח ביישוב רימונים עבור הנתבעת (נספחים א ו- ב לכתב התביעה). התובעת טוענת כי היא התבקשה להתחיל בביצוע העבודות באופן מיידי כבר בחודש מאי 2007 וחוזה העבודה נחתם רק בחודש ספטמבר 2007 (נספח ג' לכתב התביעה). היא מצידה, הקפידה על ביצוע העבודות בהתאם להנחיות, תוכניות ומפרטים שנמסרו לה מהמפקח מטעם הנתבעת, כפי שעולה מסיכום פגישה מיום 27/6/2007 בה נקבע כי יש להקפיד על עובי הבטון בקירות על פי הטבלה של פרטי הקיר (נספח ד' לכתב התביעה). בהתאם לכך, בוצעה עבודה בכמות של 1,073 מ"ק בסעיף הקירות התומכים. למרות זאת, נמנעה הנתבעת מאישור החשבונות התקופתיים אותם הגישה לה התובעת והחליטה לאשר את התשלום רק עבור 659 מ"ק. בנסיבות אלו טוענת התובעת כי נותר לנתבעת חוב עבור 414 מ"ק המגיע ל של 200,831 ש"ח ( בהתאם לסך של 420 ש"ח ליחידה).

4.                  מנגד, טענה הנתבעת כנגד דרישתה המופרזת של התובעת עבור חריגה גדולה מהכמויות עליהן הוסכם ומבלי שבוצעה עבודה בהיקף הניטען ע"י התובעת. לשיטתה, המפקח מטעמה, מר אליעזר אבני (להלן-"המפקח") קבע כי התובעת ביצעה את עבודות הקירות התומכים על פי חישוב של 659.07 מ"ק (נספח נ/2 לכתב ההגנה). התובעת, נתנה הסכמתה בכתב לכך שלמפקח, יש שיקול דעת בלעדי לאשר, להפחית או לדחות דרישות תשלום בחשבונות, אם העבודות לא בוצעו בפועל או לחילופין בוצעו חלקית (סעיף 10.ב. להסכם). יתירה מכך, גם אם נכונה טענת התובעת שכמות עובי קירות הבטון גדולה מ-659 מ"ק,היה על התובעת להימנע מחריגה מהכמות שהוזמנו ממנה לפי ההסכמות ביניהן (בפרט על פי סעיף 5א. להסכם), אלא באישור בכתב מראש המועצה ומגזבר המועצה. בהיעדר אישור כאמור, בדין נדחתה דרישתה. נוסף על כך, עקב טיב העבודה הירוד, אין לאשר את דרישת התובעת ויש לדחות את טענותיה כנגדה.

דיון מסקנות:

5.                  לאור טיב המחלוקת ובהסכמת הצדדים הוריתי ביום 11.2.09 על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, במינויו של המהנדס יורם גדיש. בחוות דעתו של המומחה מיום 18/10/2009 נבחנה שאלת כמות הבטון שנעשה בה שימוש בבניית הקירות התומכים, תוך בחינת הכמות שנידרשה בחוזה והכמות שהושקעה בפועל. כמו כן, הייתה התייחסות לשאלת סוג החומר ממנו נבנו הקירות ע"י התובעת, ב"דבש" או בטון. 

6.                  בסעיף 5.3 בחוות הדעת, מבהיר המומחה כי לא הוצגה בפניו טענה שהקירות הם קירות "דבש". מכאן הוא הניח שהקירות נבנו מבטון כמתחייב על פי החוזה בעניין סוג החומר לבנייתם . כך גם, בפגישה בין המומחה לצדדים ביום 27.8.09 הסכימו הצדדים לוותר על בדיקת המומחה בשאלת סוג החומר. כך גם, בסיכומיה, זנחה הנתבעת את טענתה בעניין סוג החומר ממנו נבנו הקירות.  

7.                  מחוות הדעת של המומחה, על שלביה השונים ונספחיה, עולה כי לצורך הכנת חוות הדעת נערך סיור ביום 26/7/09 באתר בו בוצעו העבודות ע"י התובעת. במסגרת הסיור, נפתחו בורות בנוכחות המומחה לגילוי היסודות מצידם החיצוני של הקירות (נספח א' לחוות הדעת של המומחה). בסיור הוסכם ע"י בעלי הדין כי עובי היסוד, מהתשתית ועד תחילת הקיר התומך, הוא של 30 ס"מ. עוד הוסכם כי לצורך קביעת נפח הקירות, יש לבצע חישוב על פי הפרט הסטנדרטי.

8.                  עוד עולה מחוות הדעת כי התקיימה פגישה עם בעלי המקצוע מטעם הצדדים והמומחה ביום 27/8/2009 לבירור ואישור של נתוני המדידה וכן התקיים דיון ביניהם בשאלת שיטת חישוב כמות הבטון שהוכנסה בבנייה. כמו כן, הוסכם כי חוות הדעת לא תכלול התייחסות לשאלת סוג החומר, קרי בטון או בטון "דבש", כמובא לעיל. בד בבד, התגלעה מחלוקת נוספת בין הצדדים בעניין הקיר האחורי, שלטענת המפקח מר אבני, נבנה בחתך טיפוסי שונה - כקיר ניקיון (סעיף 2.2 לסיכום דברים, נספח ב' לחוות הדעת). ב"כ התובעת טען כנגד העלאת הטענה ע"י הנתבעת במהלך בדיקתו של  המומחה ולאחר שהוסכם כבר על אופן חישוב כמויות הבטון. לפיכך, הופסקה הבדיקה המדגמית בעיצומה ע"י המומחה (נספח ג' לחוות הדעת).

9.                  המומחה הבהיר בחוות דעתו כי משנימצאו אי התאמות בחישובי הצדדים בנוגע לכמויות הוא בחן את נתוני הבסיס בעצמו: מספרי הנקודות, קטעי הקיר, גובה פני היסוד, גובה ראש הקיר ומרחק קטעי הקיר על פי מפת מדידה מוסכמת על הצדדים.  ביום 11/10/2009 שלח המומחה את הנתונים שנאספו על ידו לידיעת הצדדים כפי שהוצאו ממפת המדידה (נספח ה' לחוות הדעת). בתגובה לנתונים שנשלחו לצדדים,  הוגשו הערותיהם של הצדדים ביום 16/10/2009 (נספחים ו'-ז' לחוות הדעת). במענה להערות, הכין המומחה טבלת נתוני יסוד (נספח ח' לחוות הדעת) שהצטרפה להגדרות על פי חתך הטיפוסי לרוחב (בהתאם למסמכי המכרז והסיכומים) שעל בסיסם נערכו החישובים.

10.              ההגדרות לפי החתך הטיפוסי המופיע במסמכי המכרז הם לפי קביעותיו של המומחה : A = רוחב יסוד מעבר לרוחב הקיר צד פנימי; B = רוחב הקיר H\4 + 0.4 + H\20)); C = רוחב יסוד מעבר לרוחב הקיר צד חיצוני; D = גובה יסוד צד חיצוני; רוחב היסוד כולל הרחבות A+B+C=E; F = גובה יסוד צד פנימי; H = גובה הקיר (לא כולל ראש הקיר). הזנת הנתונים כמתואר בחוות הדעת היא כדלהלן: A = 0.1 לפי התוכנית; B = רוחב הקיר H\4 + 0.4 + H\20)); C = 0.3; D = 0.3; A+B+C=E; F = 0.3; s1 = 0.4*0.4=0.16 - שטח ראש; s2 = (0.4+B)* H\2 - שטח הקיר (הטרפז); s3 = E*0.3 - שטח היסוד; s4 = s1+s2+s3- שטח חתך הקיר המלא. בטבלה נתוני  F= 0.3, D = 0.3, C = 0.3, A = 0.1 אינם מופיעים מאחר והם קבועים וכן s1 = 0.16 שהוא חישוב קבוע.

11.              לאחר בחינת הנתונים כמתואר בחוות הדעת הגיע המומחה למסקנות הבאות: סך כל הבטון בקירות תומכים הוא 730.89 מ"ק, בשעה שהחישוב בנוגע לקירות האחוריים נעשה, כקירות רגילים. בשונה מכך קובע המומחה, אם הקירות האחוריים מחושבים שלא כטרפז, אז סך כל הבטון בקירות תומכים הוא  685.72 מ"ק. לפי חוות הדעת, יש לשלם לתובעת בהתאם לחישוב זה ולא כטרפז (סעיף 5.2 לחוות הדעת).

12.              בתגובה לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה מב"כ התובעת מיום 19.10.09 ניתנו תשובותיו לשאלות באותו מועד. בתשובותיו, הבהיר המומחה כי הערך של A בחוות הדעת, מסתמך על חתך טיפוסי לרוחב כפי שהוסכם על הצדדים. בה בשעה, המומחה תיקן טעות בעניין חישוב H\10 בחישוב חדש שצורף לתשובותיו (סומן נספח 2). המומחה גם קבע כי לא היה שיפוע ביסוד לפי בדיקתו. לעניין הקירות האחוריים, הבהיר המומחה כי הוא חישב אותם על פי הסיכום עם בעלי הדין כפי שהושג בפגישה איתם מיום 20.6.07. בנסיבות אלו, הוא לא נידרש לפתוח בורות גישוש בחלק האחורי של הקירות או בקירות האחוריים ולטעמו, התובעת דווקא נהנתה בכך מן הספק ולא להיפך. בהתאם לכך, הוצגה טבלה מסכמת לפי תיקון החישוב שלH/10    ו-A  .  בסיכום חוות הדעת המשלימה מיום 19.10.09 קבע המומחה כי סך כל הקירות לאחר התיקון הוא 791.02 מ"ק. בנוסף נקבע כי חישוב הקירות האחוריים המוקטנים לפי חתך טיפוסי, תוצאותיו לאחר תיקון הנתונים כאמור לעיל, מגיע לסך של 188.71 מ"ק . חישוב נתונים אלו בהתייחס לכלל הקירות על פי הנפח שלהם לפי חוות הדעת המשלימה הוא בסך  716.26 מ"ק.

13.              ביום 3/12/2009 ניתנה חוות דעת סופית ע"י המומחה. כמתואר בה, היא ניתנה על בסיס חוות דעתו מיום 18/10/09 ועל תשובותיו לשאלות ההבהרה וכן, בהסתמך על הממצאים שניראו בסיור מיום 25/7/2009 . בחוות הדעת הסופית נאמר כי היא ניתנת לפי פרט הקיר כפי שנקבע במכרז, בחריגה לעובי היסוד משני צדדיו שנקבע ל-0.3 מ'. כמו כן, נאמר שיש לשלם עבור הקירות האחוריים לפי מ"ק למרות הידיעה כי עלות מ"ר קיר, גבוה מעלות מ"ק קיר והחישובים, בוצעו לפי הפרט שבמכרז.

14.              ביום 3/10/10 נחקר המומחה על חוות דעתו. בהתאם לעדותו, החפירה בשטח הסתיימה לאחר שמנהל הפרויקט וגם מר סאלים אמרו לו שהחפירה מספקת אותם והוסכם על גובה יסוד בחזית, של 30 ס"מ (עמ' 4 שורות 18-19). לדבריו, הכוונה היא לחזית ולא על החלק האחורי (עמ' 4 שורות 21). ניתן להבחין בין שני סוגי קירות: קירות צד וחזית וכן קירות אחוריים. התייחסותו של המומחה היתה לקיר תומך רגיל שנצפה בחזית וכן לקיר גדר (עמ' 5 שורה 13). לעניין חישוב עובי הקירות העיד מר גדיש באומרו כי הוא הסתמך על החתך הטיפוסי שהופיע במכרז, למעט לעניין החלק האחורי של היסוד ששם התבססותו הייתה על 30 ס"מ. הפרט המחייב, היה הבסיס לחוות הדעת למעט לעניין החלק האחורי של הבסיס ולעניין הקירות האחוריים. לשאלה, מדוע סטה דווקא לגבי נושאים אלו השיב מר גדיש כי לא נחפרו בורות אחוריים ולא ניתן לדעת באופן מעשי מהו גובה היסוד האחורי. כיוון שהצדדים הסכימו ל - 30 ס"מ ביסס מר גדיש את חישוביו בהתאם (עמ' 5 שורות 23-27 ). כך גם, לפי סעיף 1 לחוות דעתו הסופית עולה כי להערכתו, בשים לב למצב היסודות שניצפה מהצד הקדמי, עובי היסוד מאחור, לא עולה על 30 ס"מ. הואיל ולא חפרו בקיר האחורי בחזית או מאחור, הוא לא יכל לשער מהו היסוד של הקיר (עמ' 7 שורות 9-10). בהתאם לכך, הפנה המומחה ליומן העבודה של המפקח, נספח ד' ולסקיצה מס' 1 ולנספח ט' בחוות הדעת (הוגש צילום מ/1). לדבריו, אף שניתן לבצע חפירה בקיר האחורי, הדבר מורכב והיה גורם לנזק רב לפיתוח והוא לא התבקש ע"י הצדדים לעשות כן במהלך הסיור עימם בשטח (עמ' 6 שורות 26-29 , עמ' 7 שורות 1-5) וכן הצדדים לא דרשו זאת, לאחר משלוח הודעתו מיום 3.12.09 (עמ' 6 שורות 19-20).   

15.              לעניין השיפוע, העיד המומחה כי אמנם הצד האחורי גבוה יותר מהצד הקדמי, אך  מתוך הסתכלות על הקיר הקדמי ובהתחשב בטיב הביצוע שהוא לא טוב, הוא קבע לפי מומחיותו שהצד האחורי, יחושב לפי עובי הצד הקדמי ומבלי להתחשב בשיפוע (עמ' 8 שורות 4-5). בתשובותיו לב"כ נתבעת השיב שהשיפוע הקדמי והאחורי וכן עובי היסוד כפי שהוכן על ידי המפקח נקבע ברוחב 25 ס"מ (עמ' 8 שורה 15). לדבריו, במענה לפנייתו למפקח מר אבני בשאלה לפי מה קבע רוחב של 25 ס"מ השיב לו המפקח כי כלל לא נעשה יסוד (עמ' 8 שורה 19).

16.              לאור זאת, משהגיעו הצדדים , בכלל זה מר אבני שנכח בסיור, להסכמה על עובי של 30 ס"מ חישוביו של המומחה נעשו בהתאם להסכמה, מבלי שהוא בחן זאת בפועל (עמ' 8 שורה 20 ו- 24). לעניין בחינת השיפוע האחורי השיב המומחה כי ניתן למדוד זאת רק אם יפתחו ויהרסו את הקיר ובפועל, זה לא נעשה (עמ' 9 שורות 18-22). זאת ועוד, כמות הבטון שהובאה לשטח, בהתאם לתעודת משלוח לאתר הבנייה, שימשה אינדיקציה כעזר לבדיקתו (עמ' 10 שורות 10-14).